גרג אודן

כשקראתי הבוקר את המאמר הראשי בפורט לודרדייל סנטינל  על גרג אודן – ועוד יותר כשראיתי את תמונתו במדי ההיט – חשבתי על  37 הגולשים באתר (ספרתי אותם בדיוק מחלט) שהם (א) שונאי היט מושבעים שמוכנים להתעלם מהאמת, או (ב) בינוניים-מינוס בהבנת הכדורסל שלהם. ואז כשנזכרתי בתגובותיהם, ויותר כשקראתי אותן שוב, חטפתי התקפת צחוק שהתחילה בגרינוויל ולא פסקה על שהגענו לאטלנטה, שעתיים נסיעה. מה זה צחוק? עיני זלגו דמעות צחוק כאילו בכיתי יומיים ללא הפסק. חכו-חכו. אני מגיע ארצה בפסח (ואז נערוך את מפגש ההופס) ואני מכניס לכל אחד מה-37 אצבע באוזן.

הסתכלו על התמונה. מה אתם רואים? שחקן שהוריד כמעט 20 ק"ג ממשקלו ונראה כמו יוסיין בולט גבוה. תראו את רוחב המותניים שלו. צרים יותר משלי. בטח מס' 34. הוא הציג את עצמו בניתורים, בדאנקים, והוא טוען שמעולם לא היה בכושר טוב יותר.

אחרי שהדגים כמה ניתורים שפאו גאסול לא מגיע אליהם גם בניתור מספסל, וכמה דאנקים בימין ושמאל שהרעידו לא רק את הסל אלא את כל האולם, ואולי אפילו כל העולם, הוא ענה לשאלות עתונאים.

-"הרופא המנתח אמר לי אחרי הניתוח האחרון בפברואר 2012 לקחת את הכסף ולמצוא אי נחמד בקריביים לפרישה. אבל לא. התשוקה שלי לכדורסל בוערת. אני מרגיש שעדיין לא עשיתי מאומה. הקריירה שלי רק מתחילה. קיבלו אותי במיאמי כאילו הייתי הדבר שכולם חיכו לו, וזה מאד מחמיא לשחקן אחרי 3 ניתוחי ברך. אני סמוך ובטוח להחזיר להם את כל האהבה שהם מרפיעים עלי, ואולי במקום חיבוקים אעשה זאת בריבאונדים, חסימות, ונקודות. אני ממש לא יכול לחכות לתחילת העונה!".

אילו הייתי מאמן הנטס, הבולס, או אינדיאני, ולא משנה איזה מאמן מהמערב, היו מתחילים אצלי נדודי שינה.

אחרי שלא שיחק אף משחק מאז דצמבר 2009, ה-1'7 הזה (2.15-2.16 מ') הזה, השוקל 275 פאונדס של שרירים (הוא השיל מעצמו 36 פאונדים של שומן) מוכן לבוא ולהוריד לשאר הסנטרים בליגה את המכנסיים, ואני מוכן לעזור לו. אני מברך את הסנטר שאני כבר 3 שנים מייחל לו, וטוב ממנו לא יכולתי לחלום שיבוא. הוא הסכים לשחק שנתיים בהיט עבור 2.1 מיליון. כמה קבוצות הציעו לו הרבה יותר. אבל הוא יודע שאליפות ראשונה ושנייה בשבילו – שלישית ורביעית ללברון ושות', וחמישית לדוויין ווייד – ואז בשנה השלישית יבוא הכסף הגדול ממייק אריסון.

– "I AM BEYOND EXCITED" הוא אמר. "I AM MIAMI HEAT!". ברוך בואך למשפחה, אחא. כן יירבו. כשנולדת היה כתוב על מצחך "מיאמי היט" אבל בטעות הביאו אותך לפורטלנד שם כולם נפצעים בגלל שענן מריחואנה תופס שם את מקום החמצן. "I CANNOT WAIT TO START!". ואז הוא מוסיף: "כל חברי שואלים אותי למה אני מגמגם כל פעם שאני אומר זאת. התשובה היא שאני עדיין לא מאמין שאני שחקן מיאמי היט, ושאעשה פיק-אנד-רול עם לברון ודוויין ווייד. חלום מתוק מזה לא יכול להיות!"

גם אני לא יכול לחכות לערבים של 18 נק' ו-14 ריב', דבר שייהפך יותר ויותר לנורמליות של היום. 

הוא מוסיף:

אני מודע לעובדה שלא שיחקתי שלוש שנים. אני מודע לעובדה שאני לא יכול לרוץ יותר כל היום כפי שרצתי בגיל 18. אני מודע לעובדה שברכי חייבות להיכנס ל-MODE של 'משחק NBA' בהדרגה. קוץ' אמר לי שאקח את זמני. איןם צורך למהר. אני לא אכנס למשחק הראשון עם מטרה לשחק 35 דקות, לקלוע 20 ולקטוף 14 ריבאונדים. אני מקווה שזה יגיע לזה בהדרגה, ואני מקווה שהאול סטאר הוא הזמן בו אחזור להיות גכרג אודן של 2008."

היתה לו תקופה גרועה מאד אחרי הפציעה הראשונה.  תקופה של "למה אני?".

הקשיבו לגרג: "הפציעה חיסלה אותי. עדיין לא הספקתי להתחמם ל-NBA ובום, אני מחוסל לשנה. התחלתי עם 'למה דווקא לי זה קורה? התחלתי לרחם על עצמי. לא יכולתי לסבול חיים ללא כדורסל. התחלתי לשתות כדי לא לסבול את הכאב ולא לחשוב. וכשלא שתיתי הכאב חזר גדול יותר, אז שתיתי יותר. ה-AA (אלכוהוליק אנונימוס) הציל אותי. הבנתי ששתייה לא פותרת מאומה, רק מגדילה את הצרה. הפסקתי ומאז לא נגעתי בטיפה המרה, אפילו לא כוס יין או בירה!"

מה היה הדבר שממש גרם לך להחליט על מיאמי מאשר הקבוצות?

"הטקסט מלברון. הוא כתב לי, 'גרג, בו אלינו. אני צריך אותך כדי שלנבואתי לא 2, לא 3, אלא 5 ו-6 יהיה סכוי להתגשם! רק אתך נוכל לעשות זאת!'"

******************************

הדראפט של 2014

אתם יכולים לרשום את מה שאני מנבא כבר עכשיו, ואם זה לא יוכיח את עצמו, כנראה שהגיע הזמן להודות שאני חושב כבן העולם הישן, ושאיבדתי קשר עם המציאות (בינתיים זה קורה לדדי וכל השפוטים שלו באתר), ושהגיע הזמן לפרוש.

אבל עד שזה יקרה, אני צודק עם הדראפט הזה שכבר שנים לא היה כמוהו. זה לא דראפט של טובים לאורך ורוחב ה-30 (למרות שהיום אין לדעת) או ה-60. זהו דראפט של "STAR POWER". דראפט של 10 כוכבים לפחות בעשירייה הראשונה, ועם נוסיף כמה כוכבים אירופאים ששמעתי עליהם, אולי מדובר כאן על 15 סטארים. אני אכתוב רק על המוכרים לי, עם שמות הזרים שנאמר לי שהם יהפכו לכוכבי-על בליגה:

1. אנדרו ויגינס, פרשמן בקנזס.  סמול פורוורד, 2.03 מ'

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי לחלוטין, המכונה הכדורסלנית הזאת תהיה בחירת דראפט ראשונה ברמה כזאת שכמה קבוצות חושבות על טנקינג כדי להשיג אותו. הוא השחקן המושלם שיש לו הכל. שחקן שמסוגל לנצח משחק בעצמו ע"י היפרדות מהשומר עליו בכל פעם, וחיסול מחלט של שחקן היריב הטוב ביותר, אם זה מה שהמאמן מצווה. גוף מושלם לכדורסל עם אתלטיות ברמה הגבוהה ביותר; כל כלי ההתקפה שאתה יכול לחשוב עליהם; משחק הגנה מצויין, ואינטיליגנציית משחק של בוגר NBA. הוא החבילה השלמה. אלה שמכירים אותו מקרוב טוענים שישנה לו גם אישיות חיובית לחלוטין הכוללת כבוד למאמנים ולמבוגרים ממנו, וסבלנות שעמה ישנה גם הרבה הבנה לשחקנים הרבה פחות טובים ממנו.

2. ג'וליוס רנדל, פרשמן בקנטקי. סמול/פאור פורוורד. 2.09 מ'

אם מישהו יבחר ברנדל לפני ויגינס, תקרת האולם לא תיפול מהתפתה. ג'ון קליפרי יודע שיש לו אותו רק לעונה אחת. בתיכון הוא היווה מיס-מץ' שהפך את המשחקים לבדיחה. כבר בגיל 17.5 יש לו את הגוף, החוזק, והמשקל של שחקן NBA בעמדה מס' 4, אבל יכולתו בפרימטר וקליעתו הרכה מה-3 יגרו הרבה מאמנים לשחק איתו "3" ואז הוא מיס-מץ' אפילו לשחקני NBA בעמדת ה-3. יש לו ג'אמפ יעיל ויפהפה OFF THE DRIBBLE. הוא RELENTLESS באגרסיביות שלו. מכונת כדורסל שלא פוסקת לנוע לשנייה בהתקפה ובהגנה. יש לו עוד דבר חשוב מאד שהוכיח שוב ושוב בתיכון ובנבחרת ארה"ב מתחת לגיל 17, אלופת העולם: הוא בעל KILLER INSTINCT שתמיד רוצה עוד ועוד.

3. ג'בארי פרקר, פרשמן בדוק. סמול פורוורד, 2.03 מ'

פרקר הוא הפרוטוטייפ של שחקן דוק: שחקן שעל מצחו כתוב VERSATILITY. הוא יכול להיות ה-GO-TO GUY, או השחקן שיעשה את השטיק שלו ואז יפטם אותך במסירה מהסרטים. יש לו חדירה מצויינת, וג'אמפ כמעט מהמקום. אינטיליגנציית משחק גבוהה ביותר. מייק ששבסקי שראה אותו בכמה משחקי תיכון אומר: "לשבת וליהנות מהכדורסל של הקיד". הוא מסוגל לשחק פוסט-אפ נגד מגינים בגובהו, ויש לו דאונטאוני מצויין. הוא לא האתלט הגדול, אבל במה שחסר לו באתלטיות הוא ממלא במשחק יסודי, אחראי, ומלא תיחכום. ששבסקי מסכם: "הסקאוטים של ה-NBA ימלאו את האולם שלנו כשהם מלקקים את שפתיהם".

4. ארון גורדון, פרשמן באריזונה.  פאור/ סמול פורוורד, 2.09 מ'

אומרים על ארון גורדון שהוא בילה רבע מחייו בשנה האחרונה חצי גוף מעל הטבעת. הוא מגיע בניתור  לגבהים שאולי אף שחקן קיים ב-NBA כעת חייה לא מגיע אליהם. יש לו חצי גוף עליון חזק ביותר עם מוטת זרועות ארוכה מאד, והוא FINISHER ארסי באזור הצבע. הוא מסוגל ללא בעיות לשחק עם הפנים לסל, אבל האורגמות שלו באות מהרס שהוא גורם בצבע. זה הלחם והחמאה שלו.  יש לו כבר את הפיזיות של טובי הפאור-פורוורדים בליגה בגובהו. ישנם סקאוטים הטוענים שהוא יהיה בלתי עציר כסמול פורוורד, משהו מהסוג של ג'אש סמית' אבל עם יותר כשרון (ויותר שכל).

5. מרכוס סמארט. סופומור באוקלהומה סטייט. פוינט/שוטינג גארד, 1.94 מ'

רבים לא הבינו את החלטתו להישאר באוקלהומה סטייט אחרי שנת הפרשמן שלו. חשבו עליו כבחירה בטוחה בין 5 הראשונים, ואולי אפילו בחירה ראשונה בדראפט 2013. הוא היה גבר המשחק עם בני נוער כפרשמן בשנה שעברה. אז מה יהיה העונה בביג 12? הוא יעשה כל מה שיתחשק לו. הוא מין קומבו גארד שנגד שומר נמוך ישחק שוטינג גארד, ונגד שומר גבוה ישחק פוינט. הוא גם פליימייקר מהטובים בנמצא במכללות, וגם יוצר נקודות מהטובים. עם משקל של 100 ק"ג יש לו את הכוח להגיע לחישוק, אם הוא לא מוצא את עצמו חופשי לשלשה. אבל הוא עדיין שחקן החושב על מסירה לפני חדירה כי בתיכון הוא שיחק רק פוינט. למה הוא נישאר עוד עונה? הוא היה כל כך מאוכזב מהעונה של אוקלהומה סטייט שהוא החליט שהוא לא מוכן לסיים ככה את הקריירה המכללתית שלו. מה זה אומר? שחקן ווינר עם נשמה!

 6. דנטה אקסום. או פרשמן בפלורידה או הגעה ישירה לדראפט. פוינט גארד/שוטינג גארד.   1.96 מ'

על דאנטה כתבתי טור שלם שלשום. השחקן האוסטרלי, בנו של אקסום מאוניברסיטת צפון קרולינה ששיחק באוסטרליה כמקצועני, נישא לאוסטרלית ובנה שם את ביתו. אקסום הוא הכוכב הניסתר של הדראפט שעלול מאד להיות הגניבה הגדולה של 2014.

אחרים בעשירייה הראשונה:

7.  גלן רובינסון, סופומור במישיגן. סמול פורוורד

8. מונטרזל הרל,  סופומור בלואיוויל, פאור פורוורד

9.  אנדרו הריסון, פרשמן בקנטקי. פוינט גארד

10. ג'ואל אמביד, פרשמן בקנזס. סנטר

11.  ווילי קאולי-סטיין, סופומור בקנטקי. סנטר.

12. גארי האריס, סופומור במישיגן סטייט. סמול פורוורד.

13. מיץ' מגררי, סופומור במישיגן. פאור פורוורד.

14. מריו הזונג'ה (קרואטיה) – סמול פורוורד (לא מכיר!).

15. דריו סאריק (קרואטיה) – פאור-פורוורד (לא מכיר!).